שנאי מבדל הוא למעשה שנאי רגיל.
ברוב השנאים יש שני סלילים נפרדים — סליל ראשוני וסליל משני.
כאשר מזינים מתח לסליל הראשוני, הוא יוצר שדה מגנטי בליבה.
השדה הזה משרה מתח בסליל המשני.
המעבר הזה מתבצע ללא חיבור חשמלי ישיר בין הסלילים (ללא קשר גלווני), ומכאן המושג “שנאי מבדל”.
במילים פשוטות:
אין הבדל בין שנאי רגיל לשנאי מבדל — שנאי מבדל הוא שנאי רגיל עם הפרדה בין הסלילים.
קיימים סוגים אחרים של שנאים, כמו שנאים אלקטרונים ושנאים עצמיים (AUTO-TRAFO) שבהם אין הפרדה בין הכניסה ליציאה ולכן אינם מתאים למערכות שעל פי חוק החשמל נדרש.
קיימים סוגים נוספים של שנאים, כמו שנאים תלת־פאזיים, שנאים עגולים שנאים לתאורה ,שנאים לזינה צפה ועוד— עליהם ניתן לקרוא באתר של ברק כח.